אודות הכפר-"מסמך המרגלים"
(נכתב ב: 12/01/2008 10:25)
                                        

1/9/04

מסמך 2054

סיור של פ. שפיץ בישראל ודיווח לחברי הקבוצה ההולנדית שעמדו להתיישב בהדר-עם (1950)

תרגום : משה חוקס

רשם: עמרם זהבי
.
הקבוצה ההולנדית שלחה שליחים לבדוק את נושא ההתיישבות בארץ לפני העליה.
אני מכנה זאת "המרגלים" על בסיס השליחים ששלח משה רבנו "לרגל את הארץ" לפני שבני ישראל נכנסו לארץ המובטחת...
להלן המסמך המעניין שמצאתי אצל אברהם סלומונס ותורגם על ידי משה חוקס
.



דוח של תחקירים שבוצעו בישראל בתקופה 20/11/50 עד 20/12/50 מטעמו של נציג הסוכנותהיהודית של פלסטינה בהולנד בעניין מיזמים אחדים של מחלקת הישוב של הסוכנות היהודית בהולנד מטעמו של אגון פרידמן בכפר ידידיה.

---------------------------------------------------------------------------------


1. מבוא
------

האנשים המעוניינים להשתתף במיזם התישבות מהסוג הנ"ל צריכים לענות על מספר תכונותשאת חלקן אנסה לתאר כאן.


A. נכונות לזנוח נורמות נרכשות של העבר ומוכנות לקבל נורמות חדשות.

B. הרצון לא לראות כקושי גדול ובלתי עביר - קשיים צפויים ומכשולים אפשריים, כאשר אלו יתעוררו.


C. להיות בעל רקע ציוני בהתיחסות לעליה בכללותה, ולפחות שתהייה לך גישה חיובית כלפי ישראל.


D. לא רק הבעל, אלא בעיקר האשה, צריכים להיות מוכנים לצורת חיים שונה לחלוטין, לא רק מבחינת העבודה והשיכון, אלא גם מבחינת כל הנושאים האחרים הקשורים בחיים.


לא רק הגישה העסקית אינה כמקובל בארצות מערב אירופיות, גם החינוך, בתי הספר, תנועות הנוער, טיפול רפואי, הלבוש, האוכל, היחסים הבין אישיים, התחבורה, תיקונים וכל השרותים מסוגים שונים - כל אלו שונים בתכלית עבור העולה החדש, והגבר והאישה צריכים להיות מוכנים במידה רבה לקבל את כל מה שהוזכר.

לא רק כדי להקל אחד על השני, אלא גם כדי לעזור לילדים. שהילדים יקבלו את הגישה הנכונה, כי גם לילדים יהיו שינויים קיצוניים בתנאי החיים ויגרמו בתחילה קשיים, אשר לגבי זה הגישה של ההורים יכולה להביא עזרה גדולה, או לחילופין, לגרום קשיים רבים.

"
לדוגמא, משפחת עולים חדשה שביקרתי מספר פעמים - תמיד הרדיו עבד בקולי קולות על תחנת "הילורסון" (תחנת שידור הולנדית - ע.ז.) וזה שימש כדוגמא של כאלה שלא היו מסוגלים לקבל את החיים החדשים בישראל כפי שהם, ונכנעו למעשה לגעגועים שהם לא רק ללא תכלית אלא אפילו מסוכנים".


2. תוכנית ראשונה
--------------

A. תוכנית "כפר-ידידיה" נקראת למעשה "הדר-עם".
המשפחות ששוקלות תוכנית זו לא ייושבו על שטח של כפר ידידיה, אלא על שטח עדיין חופשי, ליד כפר ידידיה - ונקרא "הדר-עם".


B. חברת יכין תבצע את כל תכנית הישוב לפי התנאים ולפי התאור שסוכם במכתבים מיום 19/12/50 שתרגומו רצ"ב. (מכתבים אלו לא נמצאו/נשמרו - ע.ז.).
המשא ומתן עם המוסדות כמו הקרן הקיימת, לגבי האדמה, יבוא חומרי בנין, אישורים עבור רכישת תערובת לתרנגולות וכ"ו וכ"ו , נעשים ע"י יכין.
מר פרידמן כבר הגיע להסכם קבוע עם חברת יכין - לפיו הוא מונה ע"י חברת יכין לבצוע התכניות הללו בכללותן.

C. המרחק של השטח של הדר-עם עד למוסדות הציבוריים, כמו משרדים, מחסנים, חנות וכ"ד, של כפר ידידיה, הוא לכל היותר 10 דקות.

העולים החדשים לעת עתה לא יהיו חברים בקואופרטיבים של כפר ידידיה. אבל הם יהנו מחלק של היתרונות והעזרה של קואופרטיב כפר ידידיה וחברי כפר ידידיה.
לדוגמא אפשר לציין את התערובת לתרנגולות ושיווק ביצים.
לאחר תקופה מסוימת ולא יותר משנה אחרי ההגעה, תתקבל החלטה ע"י שני הצדדים - העולים וחברי קואופרטיב כפר ידידיה, לגבי קבלת העולים החדשים כשותפים בקואופרטיב כפר ידידיה בהתאם לתנאים שיחולו בזמן ההוא לגבי זכויות וחובות.

ועד כפר ידידיה הביע נכונות באופן כללי לסייע לעולים החדשים בנוסף לעזרה הקונקרטית בצורה של העמדת הקואופרציה לרשות העולים, כפי שהובאה בדוגמא לעיל לגבי תערובת ושיווק ביצים.
עזרה זו יכולה להתבטא בדברים נוספים שקשה לפרטם אבל אפשר לכנות אותם כ"שכנות טובה".

לאור העובדה שלאגודת כפר ידידיה יש עניין בשיתוף פעולה טוב עם העולים החדשים - ניתן רק להניח שעמדה זו של נכונות ועזרה תהייה חיובית ביותר.
שכנות טובה ויכולה לבוא לידי ביטוי בשטחים רבים של החיים היום-יומיים, בכך שהעולה החדש הצפוי להיתקל בעיקר בהתחלה בקשיים רבים בנושאי משק, משק בית, קניות וסידורים יוכל לפנות לאיש זה או אחר מחברי כפר ידידיה.
אגודת כפר ידידיה הביעה גם נכונות לפתוח משרות עבור עולים חדשים בתקופות ההתחלה, ולהעמיד דירות שמתפנות, לכמה עולים.
פרטים יסודרו ע"י אגון פרידמן והועד של כפר ידידיה.


3. בנית בית
--------
בנושא הדירות יש מספר תוכניות בהתאם לגודל המשפחה והסכום העומד לרשות העניין. הנוגעים בדבר כבר קיבלו ממר פרידמן מספר תוכניות או שעוד יקבלו אותן.

הח"מ צויד גם כן במספר שרטוטים שייקח עימו.

התייעצות נוספת עם מר פרידמן או עם הח"מ יכולה להביא לקביעה סופית איזה בית מבוקש.

בנוגע לאפשרות שצוינה במכתב של יכין לבנות בפרק זמן קצר יותר בתים טרומיים - יצוין כי הח"מ ראה מספר גדול של בתים כאלה. בתים אלה באים בחשבון גם עבור ההולנדים וניתן להשיגם בגדלים שונים.

היתרון של בתים טרומיים הוא שאפשר לספקם יותר מוקדם ובמקרים מסוימים הם קצת יותר זולים.
אורך החיים של בתים טרומיים סקנדינבים נחשב בערך ל- 20 שנה.
לאור זאת בישראל הדעה הכללית היא שבית מאבן עדיף.
אלה שיביאו מהולנד בתים טרומיים או חומרי בנין עבור בתי אבן, יכולים ליצור קשר עם מר פרידמן לגבי האפשרויות - בין היתר האם יכין יקימו אותם או שיותר זול להקים אותם לבד בכל הנושא, אם זה בתים טרומיים או חלקי בנין, יש כל כך הרבה אפשרויות, כך שבכל מקרה כזה צריך לדון לגופו של עניין עם מר פרידמן.

לגבי פרקי הזמן שצוין (לגבי הקמה) - לדוגמא 6 חודשים, צריך לקחת בחשבון כוח עליון לאור הקשיים ביבוא חומרי בניין, כך שצריך לקחת בחשבון עיכובים של מספר חודשים.


4. העברת כספים
-------------
משרד האוצר אישר זמן קצר לפני נסיעתי, שהשותפים לתוכניות יהנו מהסדר חדש להעברת הכסף שלהם, בו השער של הגילדן יהיה 7.25 - 7.5 ל- 1 לא"י.

בקצרה הפרוצדורה תעבוד כלהלן - לפני שמפקידים את הכסף, ירכש אישור ממשרד האוצר הישראלי באמצעות בנק ישראל, שבמחצית הכסף ניתן יהיה להשתמש ליבוא חומרי בניין או חומרים חיוניים אחרים.

אישור זה ניתן להסבה.

הבנק מנהל משא ומתן עם תעשיות בישראל שיכולות להשתמש באישורים אלו ליבוא חומרים או מכונות.

תעשיות אלו ישלמו לעולה המעמיד את האישורים לרשותם, את סכום האישור תוך 6 חודשים וכנגד ערבות בנקאית.
לדוגמא, אדם שהעביר 10,000 גילדן ותמורת זאת מקבל בערך 1000 לא"י, לכל היותר 6 חודשים אחרי קבלת האישור המתאים, יקבל מהתעשייה הנוגעת לעניין, או מהבנק שלה, בערך 500 לא"י. כך ש- 1000 הגילדן שהועברו הם למעשה שווי ערך ל- 1500 לא"י.

כנראה שרצוי שאלו המשתתפים בתוכניות אלו, יתאחדו להתאגדות וימנו מישהו בישראל עם ייפוי כוח לניהול משא ומתן עם הבנק ומשרד האוצר.

בשלב הנוכחי המצב הוא כזה, שעבור בנית בית, חברת יכין צריכה לקבל אמצעים כספיים בחו"ל (מטבע זר), כדי לקנות את החומרים. כלומר כל חבר בתוכנית צריך להעביר סכום התחלתי של 15000 גילדן.

מהאמור לעיל יחושב שער רשמי, כיוון שהאישורים שיינתנו ע"י הממשלה ישמשו את יכין לרכישת חומרים.

עקב זאת השער משתנה עבור משתתף בתוכנית, כאשר רק עבור הסכום שהמשתתף יעביר מעבר ל- 15000גילדן הוא יקבל את ההטבות שצוינו לעיל.
לדוגמא, מי שמעביר 50,000 גילדן, מקבל שער רשמי עבור ה- 15,000 ששולמו ליכין, ושער של 7.25 - 7.5 עבור 35,000 הנותרים. כך שהממוצע בדוגמא זו עובר את ה- 8 גילדן ל- 1 לא"י.

לאור כל זאת אין להעביר כספים לפני שמתקבלת הוראה מפורשת מישראל איך כל העניין בנוי ומה צריך לעשות.
עבור כסף שהועבר בטרם עת - לא ניתן לרכוש את ההטבות רטרואקטיבית.


5. כללי
-----
בקשר לעלויות של בנית המשק והרווחים מהמשק, וכמו כן כל הקשור בשאלה לגבי עלויות המחיה - נראה כי בתנאים של הדר-עם או כפר ידידיה, הנתונים סופקו ע"י ידידים בכפר ידידיה.

אותם ידידים העריכו שצריך להשאיר 750 לא"י להוצאות מחיה. הם חושבים שזה בצד הגבוה, ויהיו מקרים שזה יהיה פחות.

ההתרשמות שלי באופן כללי אמנם כזאת, כפי שאמרו אותם חברים ואושר על ידם - אין לסמוך בשנה הראשונה על רווחים מהמשק, וכעולים חדשים יש לקחת בחשבון שתהיינה עלויות יותר גבוהות מהרגיל.
באופן כללי מומלץ לאור הערכות אלו - שאלו שיש להם מספיק אמצעים יעבירו סכום הלוקח בחשבון רזרבה לתקופה הראשונה.


6. תוכניות 2 ו- 3 עבור יהודייה וגן יבנה
-------------------------------------

בקווים כלליים עונים על אותם התנאים כפי שתוארו לעיל.

עבור תוכניות אלו יכולים לבוא בחשבון רק כאלה שיכולים ומוכנים להקים משק מלא, כולל גידולי שדה ורפת.

במקומות אלו, אין בשלב זה אפשרות לעבודה משלימה למשק, כפי שהדבר אפשרי בהדר-עם.

חסרון נוסף ביהודייה וגן יבנה - שהעזרה של קואופרטיב כפר ידידיה להדר-עם לא קיימת.

התרשמותי שהתיישבות בגן-יבנה ויהודייה חיובית רק לאלו שמסוגלים להקים משק חקלאי שלם.




7. סיכום
------
אני יכול לאמר שהתוכניות והאפשרויות חיוביות גם בקשר לעובדה שלא ציינתי לעיל - שהסוכנות מעמידה לטובת העניין הלוואה של כ- 1500 לא"י ל- 20 שנה בריבית של 4%.

אני ער לעובדה שמלבד סה"כ עניינים אלו יש עוד הרבה פרטים שצריכים לדון בהם, הקשורים בהבדלים האישיים במצבו של כל אחד, לכן רצוי שכל מי שקשור בנושא יקבע

פגישה איתי, כך שאוכל לספק לו אינפורמציה המתאימה למצבו של הפונה.


אמסטרדם 10/1/51


פ. שפיץ.


מכתב של יכין מתאריך 19/12/50 - נספח למכתבו של פ. שפיץ
--------------------------------------------------------

בהמשך למשא ומתן עם מר שפיץ, אנו מבקשים בזאת להבהיר מספר נקודות ולקבוע את עמדתנו.


יכין מוכנה להקים ישוב חדש בהתאם לנקודות הבאות:

1. הדר-עם מחוברת לכפר ידידיה. גן יבנה נמצאת גן-יבנה הוותיקה ויהודייה. אנחנו אחראים להקמת המשקים בהתאם לתוכנית שסוכמה בין המתיישבים ליכין.


2. אנחנו נדאג לאספקת החומרים הנדרשים ונישא באחריות להקמת הבתים ומבני המשק תוך תקופה של 6 חודשים בהדר-עם, ובמקומות אחרים תוך 9 חודשים מרגע החתימה על החוזה וקבלת הכספים.
(כמובן שיש לקחת בחשבון את המצב הפוליטי של העולם והמחירים המשתנים בשוק העולמי).

במידה ויהיו עולים המעוניינים לעלות בחודשיים - שלשה הקרובים, יכין תהייה מוכנה להעמיד בתים זמניים לתקופת המעבר.(הצריפים ברחוב הראשונים 21. ע.ז.)
במקרה שהעולה מעדיף בית טרומי (שצריך לייבא מחו"ל), בית כזה יהיה מוכן בשלשה חודשים, ובמקרים דחופים - אפילו מהר יותר.

3. הסכום שהעולה צריך לשלם ליכין מורכב משני חלקים, כלומר 15000 גילדן במטבע הולנדי, והשאר בלירות ישראליות, בהתאם להסכם עם משרד האוצר.

4. את האישור להלוואה סוכנותית שתתקבל עבור אלה הזקוקים לה, נעביר לכם אחרי חרתו מחו"ל של מר אשכול, ראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות..
פרדסי התפוזים בהדר-עם חולקו בהתאם לאיכותם לערכים משתנים. נקבע מחיר בהתאם למצבם.
אנחנו נחלק את הפרדסים לעולים לפי הגרלה.

המועמדים להתיישבות מתבקשים תוך פרק זמן קצר להחליט איזה מקום הם מבקשים

מתוך שלושת הישובים כי ההתעניינות בתוכניות ההתישבות גדולה, ובהדר-עם נותרו רק 12 מקומות.


בכבוד רב,


חורין וגורשטיין

 

-----------------------------------------------------------------------------------
מאמר מעיתון הולנדי ידוע מ- 28/8/1951 אודות העליה של 15 משפחות הולנדיות מתוך מניעים אידיאולוגיים כאשר הם משאירים מאחריהם את עסקיהם, משרותיהם וחייהם הנוחים, על מנת להשתקע בארץ מדברית ולגדל עופות ותפוחי זהב.


בחזרה לעמוד הקודם