חלקות - ההולנדים 5
                    

כתובת החלקה: ההולנדים 5

דיירי החלקה  : מרשנד יהודה והטי

אופי הנחלה   : נחלה

שנת הקמת הבית: 1951


  
ספט' 2006                 יולי 2009
הבית הוקם על ידי יהודה (1914-2015) והטי (1914-2007) מרשנד.

יהודה והטי מרשנד עלו מהולנד ב- 1947 והגיעו להדר-עם ללא קשר לקבוצה ההולנדית.

יהודה הוציא ספר מאוד מעניין של קורות חייו.

בבית זה גדלו אריה ואילן מרשנד.

בקצה המגרש (זו-הדרך 9) הקימו אילן ומיכל מרשנד את ביתם.


ספט' 2006בית אילן ומיכל מרשנד



יהודה מרשנד ישראל זילברברג ואילן גורשטיין 1983


יהודה מרשנד מספר :

-כפר מונש הוא על שם המשפחה של הטי אשתי. גנרל מונש היה קרוב של הטי.

-לפני שעלינו ארצה חשבנו שנבוא לגור בכפר מונש.

-הטי עלתה 5 חודשים לפני ב 1947 יצאה מהולנד ביולי 47 והגיעה בסוף אוגוסט עם הבן אריה.

-הגיעה למשפחה שלה בטירת צבי. היתה מזכירה במקצועה ועברה לגור בירושלים ועבדה בקונסוליה של הולנד בירושלים.

-אני עליתי בדצמבר 47.

-ראינו בחיים בעיר כחיים לא ציוניים. בהולנד קיבלנו חינוך ציוני.

-דודה של הטי מרים דלאו-חרזון היתה מהדמויות המובילות בציונות בהולנד.

-הייתי חבר בנוער הציוני כבר לפני בר מיצווה והחינוך היה תמיד למלאכה וחקלאות.

-בירושלים היתה לנו תחושה שמקומנו לא שם.

-בינואר 48 נסעתי פעם ראשונה לכפר מונש ושם רצו לתת לנו דירה של 28 מ"ר (שני חדרים קטנים ומטבחון) ושרותים בחוץ. הטי היתה בהריון עם אילן.

היינו אמורים להיות מועמדים עד לקבלה כחברים.

-מצאנו מקום מגורים בשער חפר.

-עברנו לגור ביום האחרון של פברואר 48 לשער חפר, שבוע אחרי הפיצוץ בפלסטיין-פוסט בבן-יהודה בו היו 70 הרוגים.

-אריה היה אז בבית ילדים של ויצו קרוב לקולנוע עדן. הבנין נפגע בפיצוץ ונפלו עליו חתיכות

-עבדתי כפועל חקלאי.

-עזבתי את הצבא ההולנדי יומיים-שלושה לפני העליה. הייתי קצין עם חיי לוקסוס וכאן הייתי צריך לעבוד כפועל בתיקון כביש בית-יצחק - שער חפר.

-בין כביש בית-ליד - כפר מונש היו ביצות ובחורף אי אפשר היה לעבור.

-בינואר 48 הלכתי דרך השדה ושקעתי בביצה ולקח לי זמן ממושך עד שיכולתי להשתחרר.

-באפריל 48 עבדתי במחרשה עם לצרוס, על יד המגרש שלו עבדו עדיין ערבים בשטח שלהם.

-הערבים ברחו במאי 1948 .

-ביום פריצת מלחמת השחרור התגייסתי לצבא והייתי בצבא 361 יום. הטי הייתה בשער חפר.
-גרנו בבית שכור של בורוביץ, בלי חשמל.

-לא היה לנו גרוש על הנשמה וקיבלנו הלוואה מויצו של 12 לירות.

-בשנת 1950 מרגלית מכפר חיים היה מזכיר בית הספר בהדר-עם. רבקה רבינוביץ (רביב) היתה מנהלת בית הספר. מרגלית נתן לי להיות חצרן בית הספר.

-על יד בית הספר גר צוקרמן האב (אבא של אברהם צוקרמן). הוא היה דובר אנגלית והיה לו נעים לדבר איתי וכל הזמן שכנע אותי לבוא לגור בהדר-עם.

יצרתי קשר עם גורשטיין מיכין.

-בשער חפר כבר הכנסנו פקדון של 50 לירות כדי להבטיח מגרש לבניה במרחק שני בתים מקרפס.

-בעקבות השכנוע של צוקרמן האב החלטנו לעבור להדר-עם.

-אחת הסיבות היתה שהשפה השלטת בבית יצחק היתה גרמנית ואנחנו סלדנו מגרמנית בגלל השואה.

-לקחתי את 50 הלירות מבית יצחק והכנסתי אותן ליכין.

-קיבלנו כמה הלוואות.


-אנחנו באנו בלי שום קשר לקבוצה ההולנדית (פלם, סלמונס וכ"ו). הם באו באותה תקופה.

-נכנסנו לבית בערב ראש השנה 1951.

-משפחת לוקש מנירה הביאו לנו עוגת פרג. אני ניסיתי לייבא זרעים והוא קנה אצלי 1 ק"ג פרג. ואז החליט לא לעסוק בחקלאות (היה מורה למתמטיקה) ועשה מהזרעים עוגת פרג...

--הקבלן שלנו היה פלפל שבנה 4 בתים בבת אחת.

-מזכיר הכפר רפאל פוטש אירגן את כל הקבוצה ההולנדית לנסוע לבית רומנו לבצע רישום בטאבו.

-היינו נדמה לי 14 משפחות הולנדיות ולכולם עבר של השואה וזה הביא ליחס יותר אינטימי מאשר יש בד"כ בין שכנים רגילים.

-מנחם עמרם (ההולנדים 14), בא לחוד, לא עם הקבוצה ההולנדית.

-בנית הבית של 60 מ"ר עלתה לנו 1800 לירות, ועל זה קיבלנו הלוואה מהסוכנות.

-יכולנו לבחור פרדסים. בחרתי את הפרדס הגדל ביותר שעלה 850 לירות. התברר שעל ה 850 לירות היתה הלוואה מנדטורית ונשאר לשלם 300 לירות, אבל לא היה לנו כל כך הרבה כסף.

-כבר בשנת 50 כשגרנו בשער חפר לקחנו בהשאלה סוס ועגלה וקטפנו תפוזים ומכרנו אותם בבית יצחק ושער חפר - שם לא היה אף עץ הדרים !!

-קיבלנו אז 2.5 לירות עבור בוקסה אחת (כ- 18 קג) של תפוזים, זה היה סכום ענקי.

מכרנו כ 20 בוקסות לשבוע. אני קטפתי השכם בבוקר והטי יצאה עם העגלה והסוס לשער חפר ובית יצחק למכור.

-את הסוס קיבלנו בהשאלה בתשלום מעדי ברגר מכפר ידידיה.

-את הפרדס עיבדנו לבד (לא יכין).

-במגרש ליד הבית גידלנו ירקות.

-בשנת 54 לקחתי הלוואה מבנק אלרן של 150 לירות לבנין בית אימון ןחתמתי על 3 שטרות.



 
עירית אליה    הדסה  אילת  בלה       חסיה     צבי            אילן
פוטש אלישע סלמונס         רבינוביץ צדיקוב פרנקנהוס מרשנד
                                                19/3/1965



ומה קרה אצל השכן מימין ומה קרה אצל השכן משמאל


בחזרה לדף החלקות